החלטה בתיק עמ"ת 25493-07-12

1.         זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת מיכל עמית-אניסמן) אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים כנגדו.

2.         כנגד העורר וכנגד אדם נוסף הוגש כתב אישום המכיל 10 אישומים ולפיו מואשם העורר בביצוע מספר רב של עבירות בכל אחת מן העבירות שלהלן: קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, מעשה פזיזות ורשלנות, עיסוק במכירה ובהפצה של טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן, על טובין מן הסוג לגביו נרשם סימן המסחר או מוכר, או מפיץ טובין בהיקף מסחרי, החזקה של טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן, שיווק תכשיר שלא באמצעות בית מרקחת, שיווק תכשיר שאינו תכשיר רשום ולא בהתאם לרישום ולפקודת הרוקחים, הכשלת שוטר במילוי תפקידו, שיבוש הליכי משפט, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא עם אחר, וכן עבירות נוספות שבצע בצוותא עם אחר.

3.         מדובר באירועים שונים אשר ארעו בשנים 2011-2012 אשר במהלכם נטען כי העורר עסק במכירה והפצה של כדורים מפרים ותכשירים לריפוי אין-אונות הנחזים להיות תרופות מקוריות בכמויות ובמועדים שאינם ידועים למשיבה, וזאת באמצעות אתרי אינטרנט שהיו בשימושו. נטען, כי העורר הכין מצגת ללקוחות האתרים לפיה מדובר בכדורים  מקוריים או בתכשירים מקוריים הנחזים להיות תחת פיקוח של משרד הבריאות. בעקבות אותם מצגים כוזבים רכשו לקוחות רבים את הכדורים. נטען כי העורר הפעיל לכאורה רשת הפצה מאורגנת ומתוחכמת באמצעות ניהול אתרי אינטרנט והפעלת שליחים לצורך הספקת ההזמנות ברחבי הארץ.

4.         בית משפט קמא, בהחלטה מעמיקה, מנומקת ומפורטת, בחן את הראיות אשר הונחו בפניו וקבע כי באשר לחלק מן האישומים קיימות ראיות לכאורה ובאשר לשלושה אישומים קבע כי התשתית הראייתית הינה בעוצמה פחותה.

            קראתי בעיון רב את חומר הראיות והגעתי לכלל מסקנה כי מסקנתו של בית משפט קמא נסמכת על יסודות איתנים. לא מצאתי לנכון לשנות מקביעותיו של בית משפט קמא בעניין הראיות, כמותן, איכותן ודיותן.

            ב"כ העורר טענה כנגד עוצמת הראיות ולא מצאתי בטיעונים אלה כל ממש. חומר הראיות אשר הונח בפני יש בו כדי לשכנע אותי כי קיים סיכוי סביר להרשעה ברוב האישומים.

גם אם, כדברי ב"כ המשיבה, יוכחו רק 50% מן האישומים, גם אז די בכך כדי להניח תשתית ראייתית ראויה לצורך בחינת שאלת מעצרו או שחרורו של העורר.

5.         באשר לעילת המעצר, נטען על ידי ב"כ העורר כי העבירה של שיבוש הליכי משפט לא הוכחה כדבעי וכך גם העבירה של הכשלת שוטר. עוד נטען כי מדובר בעבירות כלכליות אשר לא קמה באשר אליהן עילת מעצר סטטוטורית.

            יובהר כי עיקר עילת המעצר כנגד העורר היא מסוכנותו הרבה ובעניין זה לא נטען דבר על ידי ב"כ העורר.

            עניין המסוכנות נותח כדבעי על ידי בית משפט קמא וראוי בעניין זה להפנות לבש"פ 4034/12 אשר ניתן בבית המשפט העליון לפני כחודש ימים. באותו עניין נקבע כי כאשר מדובר בחומרים מסוכנים המופצים שלא כדין, קמה עילת מסוכנות.

6.         בית משפט קמא ביקש כי שירות המבחן ייתן תסקיר מעצר אודות העורר. תסקיר המעצר אכן הוגש ושירות המבחן המליץ שלא להורות על שחרור העורר מן הטעם שהתייחסותו למכלול העבירות המיוחסות לו היא התייחסות מצמצמת תוך שהוא שולל כל בעייתיות אצלו. עוד מציין שירות המבחן שבעבר לא נרתע העורר מהליכים משטרתיים ומשפטיים שננקטו כנגדו בגין אישומים דומים ולכן העריך שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות התנהגות עבריינית.

            בית משפט קמא קיבל את קביעת שירות המבחן והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

            ההלכה היא כי רק טעמים כבדי משקל יהיה בהם כדי להביא את בית המשפט לסטות מתסקיר שלילי של שירות המבחן.

            לא מצאתי טעמים כאלה בענייננו.

            מדובר באדם אשר ביצע את העבירות המיוחסות לו כאשר הוא ממתין לגזר דין בתיק דומה ונראה כי מורא החוק לא חל עליו.

7.         לאור האמור, אני דוחה את הערר.

ניתן היום,  ז' אב תשע"ב, 26 יולי 2012, במעמד הנוכחים בדיון. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: